טרכטנברג נ' שיכון עובדים בע"מ

פסק דין

תביעה כספית בגין ליקויי בניה אשר נתגלו בדירתו של התובע אותה רכש מאת הנתבעת.

הדירה נמצאת ברח' נטע 14/24 בכרכור. חוזה המכר נכרת ב – 29.6.08. כתב התביעה אינו מפרט מתי נמסרה החזקה בדירה.

על פי כתב התביעה, הנתבעת תיקנה חלק מן הליקויים ע"י ה"עלמתם" אך אלו חזרו ונישנו.

על פי חוות דעת מחברת הדס ביקורת מבנים בע"מ, עלות התיקונים הסתכמה ב – 57,014 ₪ (כולל מע"מ).

בנוסף לכך נדרשה הנתבעת לפצות את התובע בגין עגמת הנפש בסכום של 15,000 ₪, ועלות דיור חלופי בזמן התיקונים כ – 10,000 ₪.

הנתבעת טענה להגנתה כי מדובר בליקויים פעוטים וחסרי ערך, ומה שלא תוקן – באשמת התובע אשר לא איפשר את תיקונים.

הנתבעת טענה כי צירפה חוות דעת מומחה מטעמה, עו"ד מהנדס בריגר אמיל, לא נמצאה חוות דעת כזו בתיק.

בית המשפט מינה את מהנדס יוסי לזר כמומחה מטעמו שימציא חוות דעת לאר שיבדוק את הדירה ואת חוות דעת מומחה התובע.

הצדדים הסכימו, כי פסק הדין יינתן עפ"י סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, לאחר הגשת סיכומים ולאור חוות הדעת של מר לזר ניתנה החלטה בהתאם ביום 15.7.2010 והצדדים הגישו סיכומיהם.

מר לזר, ביקר בדירה ביום 7.6.2010 ומצא ליקויים שיש לתקנם בעלות של 8,850 ₪, וליקויים שאין מקום לתקנם והוא קבע פיצוי בגינם בשווי של 7,300 ₪.

אינני סבורה כי המומחה אמור ליטול את סמכות בית המשפט ולקבוע את שיעור הפיצוי בגין הליקויים שאינם נתונים לתיקון או אינם מומלצים לתיקון.

שני נושאים לגביהם חשב מר לזר שיש להחליט אם יש צורך בבדיקה מיוחדת והם נושא הגלזורה של האריחים, ונושא בדיקה אקוסטית.

הליקויים אותם יש לתקן:

אריח חיפוי בחדר המקלחת.

חלון אלומיניום בממ"ד ומשקוף כניסה.

תיקוני סדקים בקירות לוח וצבע.

הדבקת מכסה קולטן

ארון מטבח פילוס אנכי, דלת ארון.

מכשיר אינטרקום.